המציאות מראה כי מטבח הוא האזור המרכזי בבית ה”מועד לפורענות” מבחינת סכנה מרכזית אחת: סכנת השריפה. ככה זה במקום שבו האש פועלת שעות ארוכות, חומרי הגלם הם לרוב עץ וכמות מכשירי החשמל גבוהה בכל קנה מידה. גם אם הדגש בכל בית צריך להיות על נקיטת משנה זהירות במטבח, כדי למנוע ולהתמודד עם שריפות נדרש להשקיע יותר מכך. המאמר הבא מתייחס לאמצעים העיקריים שצריכים להיכנס למשוואת ההגנה על המטבח מנזקי האש וכן מציע מספר טיפים לעיצוב נכון של המטבח.
שורה ארוכה של אביזרי בטיחות
את ההתמודדות עם השריפה במטבח, על המערכות והאביזרים השונים המאפשרים זאת, נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות. ראשית, יהיו אלה מערכות שאמורות לגלות את עצם היווצרות השריפה בהקדם האפשרי, לספק התראה או אפילו להביא להפעלת מערכות הכיבוי. המדובר הוא, כמובן, על גלאי העשן, כאשר ניתן בהחלט לחשוב על הצטיידות בגלאי שיופעל עקב דליפת גז – תרחיש שעלול להתרחש בכל מטבח באשר הוא.
הקבוצה השנייה של האמצעים הם אלה שלוקחים על עצמם את משימת הכיבוי האוטומטית של השריפה, לפני שהיא מתפתחת למימדי ענק ומסכנת את המטבח, או אפילו את הבית כולו. פעולת הכיבוי מתבצעת לרוב באמצעות מתזים (ידועים בעגה המקצועית בתור “ספרינקלרים“), אותם ניתן להתקין במנדפי המטבח ובמקומות אחרים. יש לשים לב לכך שחומר הכיבוי הנמצא במנדפים צריך להיות ייעודי עבור המטבח וסכנותיו, כאשר הדוגמא הנפוצה הוא חומר בשם פוטסיום פוספט אשר מכבה אש שהמקור לה הוא שומני בישול.
כמובן שבכל בית מומלץ שיהיה בנמצא מטף לכיבוי אש, בו ניתן להשתמש בצורה ידנית במקרי חירום. המטף יכול להשלים את פעילות אמצעי הכיבוי האוטומטיים, להחליף אותם כאשר אלה לא מתפקדים מסיבה זו או אחרת, ובעיקר – לכבות את השריפה, או לכל הפחות לעכב את ההתפשטות שלה עד אשר יגיעו מכבי האש.
גם התכנון משפיע
באמצעות עיצוב וארגון מושכל של המטבח ניתן להקטין את רמת הסיכון לשריפה בו בעשרות מונים. דוגמא מובהקת לכך היא מיקום הרכיבים הספציפיים המרכיבים את המטבח: כאן, חשוב להימנע מיצירת “שילובים” שעלולים להגדיל את הסיכוי לשריפה, דוגמת מיקום ארונות האחסון של המטבח מעל לאזור הכיריים. מעבר לסכנת השריפה, הדבר עלול להביא להרס מהיר של הארונות עקב האדים אשר מפיק הליך הבישול.
