הקיץ הוא העונה הדומיננטית ביותר בארץ. רוב הישראלים אוהבים את החודשים החמים: הילדים נהנים מחופש גדול, כולנו מבלים בים ובבריכה וגם שפע שעות האור מייצר מצברוח מרומם. החום עלול להיות גם בעייתי, ובפרט גורם לסיכון מוגבר לשריפות. גם בעונות השנה האחרות עלולה כמובן לפרוץ שריפה בכל מבנה, ולכן חשוב להשתמש בכל האמצעים הקיימים כדי למנוע התפשטות אש מסוכנת. כאן בעמוד תמצאו פירוט של כל הדרכים להגן על חיי אדם ועל רכוש, וכך לעבור את הקיץ (ושאר העונות) בשלום.
קודם כל זיהוי מהיר מאוד של כל אש ועשן
הבסיס למניעת שריפות ועצירת התפשטותן הוא זיהוי מהיר של האש, מיד כשהיא נוצרת. גילוי אש ועשן מידי מאפשר תגובה מידית, ובאופן טבעי ככל שהמענה הראשוני מתרחש מוקדם יותר, כך יש סיכוי גבוה יותר לעצור את השריפה עוד לפני שהיא מתפשטת.
בהקשר זה כדאי לזכור שלא תמיד יש בני אדם במקום שבו פורצת השריפה. המתנה עד שהאש תגיע לנקודה שבה בני אדם יבחינו בה ישירות עלולה לגרום לכך שהיא כבר תתפשט ויהיה קשה להשתלט עליה. לכן חשוב להשתמש באמצעים שונים לגילוי אוטומטי.
מערכת גילוי אש עשויה לכלול סוגים שונים של גלאים (פירוט בפסקה הבאה). חשוב מאוד לתכנן את המערכת ובפרט לפרוס אותה בכל רחבי המבנה כדי שלא תישאר אף נקודה לא מכוסה – כך שבכל תרחיש כל אש תתגלה בזמן המהיר ביותר האפשרי.
סוגי הגלאים שמרכיבים מערכות גילוי אש
שני הסוגים העיקריים של ההתקנים שמזהים אש הם גלאי עשן יוני וגלאי עשן אופטי. גלאי עשן יוני מייצר חלקיקים שמעבירים זרמים חשמליים בחלל. נוכחות של עשן בחלל הזה משפיעה על המטען החשמלי, משנה את הזרם, המערכת מזהה זאת ו"מבינה" שיש שריפה (שהרי אין עשן בלי אש).
גלאי אופטי, שנקרא גם גלאי פוטואלקטרי, כולל מקור שיגור אור וחיישן. כל עוד החיישן קולט את קרני האור, הכל תקין. אם הוא לא מצליח לקלוט את האור, המסקנה המתבקשת היא שיש עשן שמפריע לאור לעבור, כלומר יש שריפה. חשוב להדגיש שגלאים מהסוג הזה עלולים לייצר התראות שווא.
הבחירה בין שתי האופציות היא בהתאם למאפייני החלל, וגם לאופי השימוש בו ולסיכונים הרלוונטיים. סוגים נוספים שעשויים להתאים במקומות מסוימים הם גלאי חום שמזהה עלייה חריגה בטמפרטורה, גלאי לייזר שדומה לגלאי אופטי אבל משגר קרני לייזר ולא קרני אור, וגלאי פחמן דו חמצני.
מענה מידי ואוטומטי לכל שריפה
המרכיב השני של מניעת שריפה עוד לפני שהתפשטה הוא מענה מידי, ולא פחות חשוב – אוטומטי, לכל שריפה. הצורך הזה נובע מהעובדה שגם לוחמי האש הנחושים ביותר זקוקים לזמן כדי להגיע למקום שמתרחשת בו דליקה. גם האנשים שבמבנה יוכלו להגיב רק לאחר כמה דקות – דקות שעלולות להתגלות כקריטיות אם האש תתפשט בהן. מענה אוטומטי מהיר ויעיל אפשרי רק עם ספרינקלרים, או בעברית מתזים. כמו עם הגלאים, חשוב מאוד לפרוס את המתזים באופן מושכל כדי שיכסו את כל השטח. בנוסף נדרשת בדיקה של כל ספרינקלר לפחות פעם בשנה. המתזים מכילים מים ומחסום זכוכית שנשבר כשהטמפרטורה חוצה רף מסוים – כשהמחסום נפרץ, המים מותזים אוטומטית ומסייעים לעיכוב התפשטות האש.
ציוד מקצועי אמין ותקין
המתזים יכולים לעכב באופן משמעותי התפשטות אש, אבל כמות המים בהם באופן טבעי מוגבלת, ולכן הם לא יצליחו לכבות את הדליקה. כדי לחזור לשגרה מלאה בלי שייגרם נזק נדרשים אמצעים נוספים, ובהם מטפים, זרנוק כיבוי אש וגלגלון. הציוד הזה חייב להיות אמין, כלומר לעמוד בתקנים הרלוונטיים, וכמובן גם תקין. לכן חובה לבצע בדיקות תקופתיות גם לאמצעי כיבוי האש, כמו לספרינקלרים ולגלאים. המלצה נוספת היא לוודא שכל מי שנמצא במבנה יודע היכן ממוקם הציוד וגם יודע איך להשתמש במטף.
מערכת חכמה לגילוי עשן
גלאי עשן מתזים וציוד כיבוי הם מרכיבים הכרחיים במערך מניעת שריפות וכיבוי יעיל. עוד מרכיב הוא "מוח", כלומר רכיב שאוסף את כל המידע החיוני, מנתח אותו בזמן אמת ומבצע פעולות חיוניות. הרכיב הזה נקרא רכזת גילוי אש, והוא זה שמקבל את ההחלטה להפעיל את כל המערך. הרכזת מזהה את המיקום המדויק של השריפה, מפעילה התראה כדי שכל הנוכחים במבנה יהיו מודעים לסכנה, מנתקת מעליות ואת כל החשמל, פותחת את חלונות האש וגם מזעיקה את כוחות הכיבוי וההצלה.
