אש וגם עשן הם אויבים מסוכנים מאוד. הנזק שעלולה לגרום שריפה, לרכוש ועוד יותר מכך לחיי אדם, מחייב היערכות מוקדמת בכל מקום, כולל כמובן בנייני מגורים. ישראל צומחת לגובה, ורבי הקומות הם מוקדי סיכון ממשי – גם בגלל מספר האנשים שנמצאים בהם בכל נקודת זמן וגם בגלל הגובה הרב. רשות כבאות והצלה, שאחראית לא "רק" על כיבוי שריפות אלא גם על מניעתן, דורשת מכל יזם להתקין מערכות רלוונטיות בבניינים החדשים, ובאופן טבעי ניתן להתקין אותן גם בבתים משותפים קיימים. כאן בעמוד תמצאו פירוט של כל האמצעים החיוניים להגנה מפני אש ועשן.
שכבת ההגנה הראשונה היא גלאי עשן. הגלאים כמובן לא יכולים למנוע שריפה וגם לא לכבות אש אם פרצה דליקה, אבל הם כן מספקים לדיירים התראה מהירה מאוד. כשפורצת דליקה, נדרשת תגובה מידית וכל שנייה יכולה להיות קריטית. לכן, יש להתקין גלאי עשן בכל דירה ובנוסף בשטח הציבורי של כל קומה. ישנם סוגים שונים של גלאי עשן, ולכן כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע מנוסים לגבי סוג הגלאי והמיקום האופטימלי.
עוד דורש התקן המחייב למבני מגורים מטף בכל קומה. המטף צריך להיות כזה שמבוסס על אבקה יבשה, והגודל שלו הוא 6 ק"ג. מומלץ בחום לדיירים בכל מבנה לדעת היכן מוצב המטף בקומה שלהם וגם ללמוד איך מתפעלים אותו, כך שבמצב חירום המענה יוכל להיות מידי.
מערכת חיונית נוספת להתמודדות עם שריפות ומזעור סכנת הפגיעה בנפש היא מערכת שאיבת עשן ושחרורו. בהקשר זה כדאי לדעת שעשן פוגע ביותר בני אדם מאשר להבות: הכוויות הפנימיות שנגרמות למי ששואפים עשן, ובפרט בכמות משמעותית, מובילות לנכות צמיתה ובלא מעט מקרים למוות.
לכן, מאז 2009 חובה להתקין בכל בניין מגורים חדש מערכת ייעודית לסילוק העשן. מערכות אלה מופעלות באופן אוטומטי על בסיס הזיהוי שמספקים גלאי העשן, ועוד תועלת משמעותית שלהן היא הורדת הטמפרטורות במבנה. בדרך זו הדיירים יכולים לצאת ממנו בבטחה. מערכת שחרור עשן היא למעשה מפוחים תעשייתיים גדולים שמותקנים על הגג או בצידי המבנה, וכמובן עומדים בתקן הישראלי.
סוג נוסף של מערכות לכיבוי אש הוא ספרינקלרים. התקנות שפרסמה רשות כבאות והצלחה מחייבות התקנה של ספרינקלרים רק בבניינים בני 9 קומות ומעלה ובכאלה שיש בהם חניון תת קרקעי. אפשר כמובן להציב מערכת מתזים גם בבניינים נמוכים יותר. בכל מקרה לספרינקלרים יש תפקיד מרכזי בעיכוב התפשטות האש. הם מגיבים לחום (בכל ספרינקלר יש מדחום קטן), וכשהטמפרטורה עוברת את הסף שנקבע, כלומר ישנה אינדיקציה ברורה לשריפה, הספרינקלרים מתחילים להתיז מים וכך מעכבים את התרחבות השריפה.
על-מנת לאפשר ללוחמי האש לבצע את תפקידם ביעילות מקסימלית, יש עוד סוג של מערכות לכיבוי אש שאותו מתקינים בכל קומה: ארון ובתוכו גלגלון ועליו צינור בעל מזנק צמוד. כמו כן יש להציב גלגלון במקומות שבהם ישנם מיכלי גז מרכזיים, בחדרי הסקה, חדרים לשירותים הנדסיים ואזורים נוספים שמוגדרים כבעלי רמת סיכון גבוהה.
בנוסף, בצמוד למבנים רבי הקומות החדישים חובה להשאיר רחבה פנויה. הרחבה משמשת את לוחמי האש להתארגנות ולהצבת כבאית. בהתאם זהו גם המיקום של ברז הכיבוי אליו יתחברו הלוחמים.
כל הציוד חייב לעמוד בסטנדרטים גבוהים במיוחד, כדי שאם חלילה תיווצר סיטואציה שמחייבת שימוש בו כל המערכות יתפקדו באופן מושלם והדיירים לא ישלמו מחיר יקר ומיותר.
מערכות לכיבוי אש אוטומטי באמצעות גז הן מערכות המיועדות לכיבוי אש בצורה מהירה ויעילה במצבים בהם מים אינם מתאימים, כמו בחדרי שרתים, ארכיונים או מתקנים רגישים אחרים. המערכת מזהה את השריפה בשלבים מוקדמים ומשחררת גז כיבוי (כגון גז אינרטי או כימי) שמונע את התפשטות האש על ידי הורדת ריכוז החמצן או תגובה כימית עם הלהבות, וכל זאת מבלי לגרום לנזק לרכוש או לציוד.