קו הרקיע של ישראל הולך ומתמלא ברבי קומות ולצידם גם מגדלים שמיועדים למשרדים. הצמיחה לגובה הכרחית במדינה שמשתרעת על שטח מצומצם ואשר מתפתחת בקצב מהיר – אבל חשוב כמובן לוודא שאותם מבנים לא מסכנים את שלומם של כל אותם בני האדם שנמצאים בהם. אחת הבעיות הקשות ביותר היא שריפה, ולמרבה הצער במצב הקיים לא מעט מגדלים עלולים להפוך בן רגע למלכודת אש קטלנית.
הצורך הקריטי בפתרונות בתוך המגדל – למערכות מצילות חיים
בישראל ישנה רשות ארצית לכבאות והצלה שאמונה על מתן פתרונות במקרים של שריפות – אבל כשמדובר במגדלים היכולות שלה מוגבלות. רוב מוחלט של הסולמות שבהם משתמשים אנשי מערך הלחימה באש מגיע לגובה של כ-40 מטר בלבד, כלומר עד הקומה ה-13 בלבד. בהקשר זה, כדאי לדעת שנכון ל-2018 אחת מכל 10 דירות חדשות בישראל נבנית בבניין בן 21 קומות או יותר. למעשה, במציאות שבה בקרוב נראה בגוש דן מבנים בגובה של 400 מטר (מגדל "בין ערים" בשטח שבין רמת גן, גבעתיים ותל אביב שכבר אושר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה) ואפילו של 520 מטר (מגדל של 120 קומות במתחם הבורסה ברמת גן), קל להבין מדוע הפתרונות למקרים של שריפות חייבים להיות בתוך המגדלים עצמם.
עוד כדאי לקחת בחשבון שסולמות מוגבלים מבחינת קצב החילוץ, ובמגדלים רבי קומות שבהם שוהים מאות בני אדם, הדרך הנכונה למנוע אסון היא להשתמש במערכות גילוי וכיבוי מתקדמות בתוך המגדל. באופן טבעי, תקנות הבנייה – שאגב, מגדירות "רב קומות" כבניין בגובה 29 מטר ומעלה – מחייבות התקנת מערכות שכאלה, אבל עצם קיומם של גלאי עשן, ספרינקלרים ואמצעים נוספים לכיבוי אש עדיין לא מבטיח הגנה מלאה.
באחד מכל 10 מגדלים: תכנון לקוי או תחזוקה בעייתית
ישנם שני מפתחות חשובים להבטחת שלומם של בני האדם במגדלים:
- תחזוקת מערכות גילוי אש כך שהן ימלאו את תפקידן החשוב.
- תכנון מדויק, כך שכל המרכיבים של המערכת – גלאי עשן, ספרינקלרים, דלתות מילוט, תאורת חירום, אמצעים לשליטה בעשן ועוד – ייצרו סביבה בטוחה.
עפ"י דון בליס, סגן נשיא NFPA (ארגון בינלאומי למיגון מאש שהסטנדרטים המחמירים שלו מיושמים בעשרות מדינות ברחבי העולם), בישראל ישנה רגולציה מתקדמת, אולם אחרי שמושלמת הקמת המגדל והאחריות עוברת למעשה לידי הדיירים, המצב פחות חיובי.
לפי ראש העמותה הישראלית למיגון מאש (עמותה שהיא למעשה שלוחה של NFPA), ד"ר שמואל נתנאל, תחזוקת מערכות ספרינקלרים מתאפיינת בחוסר מודעות כולל פירוק מתזים, חדרי המדרגות שמהווים אזורים מוגנים מאש חסומים במקרים רבים ע"י ציוד (אופניים ועוד) שעלול להקשות על פינוי מסודר במקרים של שריפה ועוד תופעה נפוצה היא ניתוק של אמצעים לזיהוי מהיר של בעירה עקב אזעקות שווא (במקום להיעזר באנשי מקצוע בתחום של תחזוקת מערכות גילוי אש שיבטיחו פעילות תקינה לחלוטין).
איך למנוע סיכונים מיותרים?
ההמלצות של NFPA ושל העמותה הישראלית למיגון מאש פשוטות – וקריטיות על-מנת למנוע אסונות קשים: ראשית, חשוב להשקיע בתחזוקת מערכות ספרינקלרים, גילוי אש, גלאי עשן וכו', כך שכל רכיב במערכת ימלא את תפקידו ברגע האמת אם חלילה תפרוץ שריפה; ושנית, להעלות את המודעות של הדיירים והעובדים במשרדים להתנהלות נכונה במצבים אלה, כולל תרגולים מתאימים בלוויית אנשי מקצוע מנוסים.
