אל בניין המגורים שלנו אנחנו רוצים להתייחס כמו אל מבצר של ממש. הבעיה היא שבתוך שניות המבנה בו אנו נמצאים עלול להפוך למלכודת אש, ועקב כך – למלכודת מוות. החדשות העגומות הן שמבנים רבים בישראל, בייחוד כאלה שהוקמו לפני 1980, כוללים תשתית "אידיאלית" להתפתחות שריפות: ארונות חשמל העשויים מעץ, מסתורי כביסה בהם חומרים דליקים מאד, היעדר מערכות שאיבת עשן ועוד. גם במבנים חדשים רבים יש ליקויים, חשוב להדגיש, אך בשיעור נמוך באופן משמעותי ביחס למבנים הישנים.
התפתחויות שונות – אבל לעיתים רק בתיאוריה
מבחינה היסטורית, אפשר לראות שעד 1980 כמעט לא היו תקנים מחייבים בתחום בטיחות האש. הקבלנים יכלו לבנות מבלי שהם נדרשו להתקין ציוד הגנה מפני שריפות. בשנת 1980 שונה התקן, כך שמאותו הרגע הקבלנים נדרשו שלפחות חדר מדרגות אחד בבניין שלהם יהיה מוגן, ושתהיה הפרדה ראויה בין הפרוזדורים בקומות לחדרי המדרגות. בנוסף, נדרשו הקבלנים להוסיף מאגרי מים ומשאבות בהם ישתמשו הכבאים במהלך שריפה, להתקין מערכת לשמירה על לחץ האוויר בחדר המדרגות ועוד.
במציאות, אף על פי שהמצב השתפר כיום, הוא עדיין רחוק מלהיות אופטימלי. לא מעט קבלנים מעוניינים לחסוך כסף והם פשוט מעבירים את מערכות המיגון ממבנה אחד לאחר, לאחר קבלת אישור האכלוס. תחזוקת אמצעי הכיבוי לוקה בחסר, כאשר התקנות הנוכחיות אינן מחייבות דיירים במבנה מגורים שאוכלס לבצע ביקורות מקיפות של הציוד. גם לגבי התקן עצמו יש ביקורת: ההתבססות כיום היא על תקנים אמריקאיים, שאינם נחשבים לאופטימליים, אינם מחייבים ביקורות מעבר למועד שלפני האכלוס ואף אינם מבחינים בין המבנים השונים.
אז מי אחראי?
לפני מספר שבועות התחוללה בבניין משותף ברמת גן שריפה מאסיבית, שהתחילה מדירה אחת והתפשטה לעשר הקומות העליונות של המבנה, תוך שהיא פוגעת בצורה משמעותית בחלק מהרכוש המשותף. השריפה הסתיימה בלי לגבות חיי אדם עקב פעילות אמיצה של שירותי הכבאות, אך העלתה מחדש את שאלת האחריות לשריפה.
על פי התקנות, בדרך כלל שריפה שהמקור שלה הוא דירה מסוימת, כמו במקרה של השריפה ברמת גן, תהיה באחריותו של בעל הדירה ממנה הכל התחיל (אפילו אם מדובר בסיבה שאינה רשלנית לכאורה, כמו קצר חשמלי). נקודה חשובה אחרת היא שנזקים דרסטיים במיוחד בנכס, שלמעשה הופכים אותו לבלתי ראוי לשימוש, עשויים להביא לכך שדיירי המבנה יקבלו פטור מלא או חלקי מתשלום הארנונה, מסיבות ברורות.
בכל מקרה, מומלץ לנקוט משנה זהירות. ועד הבניין צריך לקחת על עצמו הצטיידות במערכות גילוי עשן וכיבוי אש, בלי קשר לעלות שלהן, ואף לבצע את הבדיקות הנדרשות. גם רכישת ביטוח למבנה היא המלצה מועילה מאד.
